אם הייתי כוסית

יערה

אם הייתי כוסית הייתי מחבקת את המילה. הייתי מקבלת את ההמצאה של השפה העברית אשר מתייגת את האישה לא כסך כל איבריה אלא כסך איבר אחד בלבד שהוא במקרה איבר מינה. מילה שהיא אפילו לא עברית וכמו שאנחנו מתכחשות לכל מקורותינו הערביים או השמים האמיתיים, כך אנחנו מתכחשות לשפה. השימוש במילה הערבית 'כוס' לסימון איבר המין הנשי בשפה העברית אמור היה להיות מעליב, אין כאן כוונה להעניק מסמן שיעיד על יופיו של איבר המין אלא מסמן שיתאר ליכלוך, ככה זה עם הערבים בתרבות הישראלית (יאמרו אלו שמתרבותם ארצה להתרחק), הם מלכלכים לנו הכל, גם את האישה. מי שהכניס את השימוש במילה כוס לשפה העברית המדוברת לא התכוון לתאר איבר מין יפה, עדין, מורכב, כזה שמלא במיני עצבים רבים ותופעת טבע מיוחדת כל כך. לא. הוא רצה לתאר חור מלוכלך, חור ערבי מלוכלך.

'כוסית' על כמה וכמה היא מילה שהומצאה כדי לתאר אישה יפה, חתיכה (מישהי אמרה חתיכת בשר?), ממש פרגית… היא מתארת את האישה על ידי איבר מינה. ויקיפדיה מספרת לנו שמדובר בסינקדוכה, כלומר, תיאור דבר על ידי חלק קטן ממנו, למשל כמו לראות "מפרש קטן באופק.." 'היי, הרי לא מדובר במפרש!! כי אם באונייה! סינקדוכה- מילה כל כך מיוחדת, מייחדת, פואטית, מתוחכמת, ועם כל זה בויקיפדיה, 'כוסית' היא  סינקדוכה.

המילה 'כוסית' מתארת אישה על ידי איבר מין אחד, היא כל כולה איבר מין נשי שבחברה שלנו הוא בעצם חור גדול, גדול מאוד, כזה שאפשר להיכנס אליו (מישהי אמרה נקב?) וגבר שרוצה להיכנס לחור הזה יקרא לאישה 'כוסית', ממש כמו שיאמר: "ואו איזה חור גדול שאני יכול להיתקע בו".

לא פלא שהמילה כוסון לא עוברת את גיל חמש עשרה או אז הופכים הילדים הקטנים לגברברים והם כל מה שהוא לא נשי, מנסים להתרחק משם כמו מאש. לא רוצים להיתפס כחור, ככלום, כאין, אלא כיש, יש אחד גדול! אבל אף אחד לא חשב לקרוא לגברים נאים 'בולבולון' או 'זינון' או אולי 'זינוה'..

מילה קשה היא 'כוסית'. הרבה מאוד מסרים חתרניים אפשר להציג כאן על מילה שלא חשבו עליה הרבה, שיקום מי שהמציא אותה, עכשיו! ושיקח אותה לעצמו, אותה ואת כל המטענים השובניסטים שמופעלים עליה ומופעלים על גופה של אישה עם חור. חור שהוא עולם ומלואו, חור שנושם, נפתח ונסגר, חור שהיא שריר, עדין ומסקרן, שצורתה האחת אינה דומה לצורה האחרת.

ואני גיבורה גדולה. כי אם הייתי כוסית כל זה פשוט לא היה מעניין.

 הייתי קמה בבוקר ומסתכלת במראה ורואה כוסית. מצחצחת שיניים של כוסית, שותה מים, אוכלת תפוח, עושה יוגה וכוסית. בצהריים הייתי טורפת איזה המבורגר עסיסי (אני רזה, בתת משקל טבעי ומדד BMI לא חל עליי), ככה לפנק את עצמי, הבטן הייתה מתפוצצת והייתי פותחת כפתור ראשון של ג'ינס במידה 36, אפשר גם 38. הייתי נחה מעט, לוקחת את הטלפון של המלצר מכניסה אותו לארנק ויוצאת לרחוב המושלם בו כולם מסתכלים עליי בהערצה. כל הגברים רוצים אותי וכל הנשים רוצות להיות כמוני או איתי. הייתי מעשנת מלבורו לייט, לובשת חזייה לא משמעותית ואיזה גופייה זרוקה שתשתלב עם הג'ינס הסתמי. לא צריך יותר, אני כוסית!

אם הייתי כוסית הייתי אוהבת את עצמי, הייתי אוהבת את עצמי כל כך, הייתי לומדת פסיכולוגיה וברגעים אלו ממש הייתי לומדת בכובד ראש למתאם, כי זה שאני כוסית לא אומר שאני טיפשה. הייתי רוצה לעזור לאנשים, לדבר עם אנשים, להקשיב לבעיותיהם לטפל. לטפל אבל הכי עדין שאפשר, לא לוחמני, לא כועס, טיפול עם חיוך, חיוך של שיניים צחורות.

אם הייתי כוסית לא בטוח שהייתי יוצאת לרחובות בהפגנה. גרפיטי לא הייתי עושה. מודעות פוליטית לא בטוח שהייתה לי, ולא הייתי מגדירה את עצמי כפמניסטית. כי אני כוסית וכוסית לא צריכה לדאוג מזוטות שכאלה- כוסית תצליח בחיים בלי מאבק פמניסטי.

אם הייתי כוסית הייתי מפחדת לחזור בלילה לבד הביתה כי אבא שלי ודוד שלי והחבר של דוד שלי תמיד אומרים לי "את ילדה יפה, תשמרי על עצמך". לא הייתי שותה כל כך הרבה אלכוהול ולא הייתי זורמת עם בחורים זרים לדירות חשוכות בלילה, כי אני כוסית ולכוסיות מתקשרים גם יום אחרי וכוסיות לא צריכות להעניק את גופן כדי לקבל חום. הן יכולות לומר לבחור 'בא לי שרק תחבק אותי' ו'בוא נלך לישון' ולמרות שיעמוד לו הזין כל הלילה הוא לא יחשוב שאני חייבת לו משהו. הייתי עושה לו כאב ביצים והולכת. ויום למחרת הוא היה מתקשר ורוצה שאני אכאיב לו עוד קצת.

אח.. אם הייתי כוסית! כוסית לא הייתה מילה גסה. מה הן רוצות כל הפמניסטיות האלה? בטח כאלה מכוערות שאף אחד לא החמיא להן מעולם, ממורמרות.. אם הן היו כוסיות הן לא היו מדברות ככה. יש מצב.

וזו האמת לאמיתה כי יכול מאוד להיות שאם הייתי כוסית לא הייתי מי שאני היום. כנראה שהייתי חווה עולם אלים וגברי, אבל יכול להיות שלא הייתי מתארת אותו לאחרים ככה, יכול להיות  שהייתי רואה זאת בתור גורל. לא הייתי רואה את עצמי כקישוט יפה, אלא ככזאת שיכולה לנצל את היופי שלה. הייתי אומרת לעצמי 'אני אישה וזה טבעי- אין מה להתלונן'. עליי לקבל ולהתאים את עצמי למידות העולם, כי בסך הכל יש לי הכל!! אני כוסית. תודה לך אלוהים על הגוף הכוסי שלי, הייתי אומרת לעצמי, אבל מה זה כל השיער הזה? למה אני כל כל שעירה? ולמה ההורמונים שלי מכבידים על הגוף שלי? ולמה כל כך כואב לי המחזור? ולמה אני לא מוצאת אהבה והלימודים כל כך קשים, והמשכורת שלי נמוכה. ולמה אמא רוצה שאני אתחתן ואביא ילדים, ולא רוצה ללדת ושהגוף שלי יתעוות ומעניין מה היה קורה אם לא הייתי כוסית, האם הייתי מצליחה בזכות עצמי?

למה מדברים עליי ככה כאילו אני איזה חפץ? ולמה איזה בחור ברחוב חושב שהוא יכול לשרוק אליי כאילו אני איזה חתולה שהוא יכול לשחק לה בגורגרת. ולמה אני לא יכולה פשוט לצאת עם הבוקסר למכולת בלי להיות אובייקט מיני ואיך זה שאפילו כוסית כמוני לא יכולה לדגמן? או שאם אני כבר מדגמת מרטשים אותי, למה? אני לא מספיק יפה? לא מספיק כוסית, חורית, פרגית, חתיכה?  לא מספיק פנטזיה, מפתה, מעניינת, קוק בשירותים, בילוי לימים קרים, מספיק טובה רק לפורנו, רק למצוץ, לנפוח את נישמתי במציצה?

ואני עושה את כל זה כדי לעבור את התואר, רק כדי להיות פסיכולוגית מדהימה שעוזרת, אבל עוסקת בדוגמנות קניונים רק כדי לשלם שכר לימוד, כי יש לי גוף יפה, אז למה שאני לא אעשה עליו כמה ג'ובות. עומדת באמצע הקניון עם בגד ים קטן ליד מכונית, הגעתי עד להוליווד בשביל זה ובא לי לבכות, לא, לא כי אני לבד אלא כי אני כוסית שמתאימה רק לקניונים. שזה מה שאני צריכה לעשות בשביל לשרוד.

הזעם שלי גדול, בלי לפוצץ מישהו במכות, בא לי שבור את המכונית הנוצצת הזאת, בעצם בא לי לקחת אותה ולנהוג רחוק , רחוק מכאן וליפול מאיזה צוק.

אבל אם יהיה לי מספיק אומץ, ואני אחזור לארץ עם הרבה פחדים וכעס אבל עם המון הבנה שאני לא חור אחד גדול, שאני יותר. אולי אני אצטרף לזעם הפמניסטי המתפרץ. אולי אני אנסה לשנות את השיטה, את החברה. אני אשנא את המילה כוסית.